כשהייתי בת חמש נסענו לבקר את סבי וסבתי, והתנגש בנו רכב. ישבתי מאחור ועפתי קדימה. בעקבות התאונה נפגע עמוד השדרה שלי, ונותרתי מרותקת לכיסא גלגלים. עם עזרה ממאמנים ומחברים, הפכתי מנערה חסרת ביטחון – לשחיינית מקצועית בתחרויות בין-לאומיות."

איך נראית שגרת הבוקר שלך?
שגרת הבוקר שלי מתחילה באימון הבוקר בשעה: 6:00. אני קמה בשעה 5:00, מתכוננת, מכינה לי תיק עם כל הציוד הנדרש לאימון, ומכינה לי משקה חלבון.

האם את עוסקת בענפי ספורט נוספים בשביל הכיף?
כמעט כל יום יש לי שני אימונים ביום כך שספורט נוסף לא כל כך אפשרי, אבל לפני שהתחלתי לשחות שחייה תחרותית שיחקתי גם טניס שולחן ומאוד נהניתי, ואפילו השתתפתי בכמה תחרויות בארץ.

מה האתגר הכי גדול שלך? איך את מתמודדת איתו?
האתגר הכי גדול זה להוציא לאור בכל אימון ואימון את מרב היכולת שלי, גם אם יש אימונים שאני מרגישה בהם פחות טוב. מה שעוזר לי להתגבר על זה זו המטרה שהצבתי לעצמי: לשחות את המקסימום שלי בטוקיו.

ספרי לנו על "טיפ האלופות" שלך
הטיפ שלי: להבין שאין רק עליות בספורט ובאיזשהו שלב תגיע גם ירידה. חשוב לא לעצור למרות הירידות ורק ללמוד מהן.

מהי ארוחת הבוקר שלך?
את היום אני פותחת בשעה 5:00 בבוקר. לאחר ניסיונות רבים לאכול ארוחות בוקר שונות הבנתי שמשקה חלבון הכולל גם פחמימות זה הדבר הנכון ביותר בשבילי לפני האימון. כך אני צורכת את החלבון הדרוש לי ומספקת לגוף גם פחמימות המעניקות לי אנרגיה, וגם מרגישה קלה.
אחרי האימון כמובן אני אוכלת ארוחה רגילה עם פחמימות ובמיוחד חלבונים.

איך הגעת להיות ספורטאית פראלימפית?
בגיל 12 עברתי טיפולי פיזיו במים. באותו זמן המאמן שלי לעתיד, יעקוב ביננסון, חיפש אנשים שאפשר ללמד אותם לשחות. סיפרו לו עליי והוא התקשר לאבא שלי כדי לקבוע פגישה. אבא שלי סירב בהתחלה אבל יעקוב לא ויתר, ולבסוף הגעתי לאימון אחד, במצופים. מאוד פחדתי מהמים אבל בעזרת מדריכת שחייה התגברתי על הפחד ולמדתי לשחות. בגיל 13 התחלתי להתאמן אצל יעקוב, ולאחר מכן התחריתי גם בתחרויות בחו"ל והצטרפתי לנבחרת השחייה הלאומית.

איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
אני לא מסתכלת כל כך רחוק עכשיו, 5 שנים זה עוד המון זמן ודברים תמיד יכולים להשתנות. כרגע אני מסתכלת רק לעבר טוקיו.

איזה מסר חשוב לך לדור העתיד של הספורטאים ולילדי ישראל?
המסר הכי חשוב שלי הוא – תאמינו בעצמכם. קחו את החלומות והיכולות שלכם ותהפכו אותם להישגים. זאת הסיבה שאני כל כך גאה לחשוף לכולם את העוצמה שיש בספורט הפראלימפי.